פסק-דין בתיק ס"ע 18669-05-09

1.                  בפנינו שני ערעורים על שתי החלטות של הממונה על פי חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן: " הממונה"), מן התאריכים 28.4.09 ו -  8.11.09.

ההחלטה הראשונה - עניינה סירוב הממונה ליתן היתר בדיעבד לפיטוריה בזמן הריון של המשיבה מס' 1 מעבודתה אצל המערערת;        ההחלטה השנייה - עניינה דחיית בקשתה של המערערת "לעיון מחדש" בבקשתה למתן היתר בדיעבד לפיטורין.

2.         בהתאם להחלטת ביה"ד מיום  14.11.10,  פסק דין זה ניתן במאוחד, בהתייחס לשני הערעורים בשני התיקים גם יחד (ס"ע 18669-05-09 ו- על"ח 14119-12-09), משהחלטות הממונה - עניינם חד הוא.

3.         בהסכמת הצדדים ולבקשתם, ניתן פסה"ד על סמך כתבי טענותיהם וסיכומיהם בכתב, ובשים לב למכלול החומר אשר היה בפני הממונה  עובר לקבלת החלטותיה מושא הערעורים דנן.

4          רקע עובדתי רלבנטי והשתלשלות העניינים:

א.                 המערערת, חב' א.לבן נכסים בע"מ (להלן- " המערערת") הינה חברה העוסקת, בין היתר, בשירותי מט"ח והשכרת נכסים.

ב.                  ביום 1.4.08 החלה המשיבה 1 (להלן-" המשיבה")  לעבוד אצל המערערת כמנהלת לשכתו של המנכ"ל , מר אלי לבן (להלן- " המנכ"ל" או " מר לבן").

אליבא דמערערת, התקבלה המשיבה לעבודה לתקופת ניסיון בת 6 חודשים, בעוד שלגרסת המשיבה, נאמר לה בעת קבלתה לעבודה, כי תקופת הניסיון תהא למשך  3 חודשים בלבד.

ג.                   לערך במחצית חודש 7/08 הועברה המשיבה לעבודה בחברה אחרת, אף היא בבעלות מר לבן, שם עבדה תחת פיקוחה של מנהלת החשבונות של המערערת, הגב' מזל שמחי (להלן- " גב' שמחי"). לטענת מר לבן, ההעברה בוצעה משנוכח לדעת, כי המשיבה אינה מתאימה לתפקיד מנהלת הלשכה.

עוד טען מר לבן, כי בחלוף כשבועיים  מאז ההעברה הודיעה לו גב' שמחי, כי גם לתפקיד החדש אין המשיבה מתאימה.

ד.                  בעדות אשר נגבתה מאת הגב' שמחי במסגרת חקירת הממונה מסרה הגב' שמחי, כי עוד במהלך חודש 8/08 נודע לה על הריונה של המשיבה. עפ"י עדותה, היא לא סיפרה על כך למר לבן.

ה.                 ביום 19.8.08 נישאה המשיבה ומספר ימים לאחר הנישואין יצאה לחו"ל לחופשת ירח דבש. לגרסתה, היא שבה לעבודה ביום 7.9.08. הגב' שמחי העידה אף היא בפני הממונה, כי המשיבה שבה לעבודה במועד הנ"ל.

מר לבן, מנגד, העיד בפני הממונה, כי המשיבה שבה מחופשתה לעבודה רק ביום 5.10.08, התאריך בו נותקו יחסי העבודה בין הצדדים, כפי שיפורט הלן.

ו.                   אין מחלוקת, כי במועד הנ"ל התקיימה שיחה בין המשיבה למר לבן, במשרדו. לטענת מר לבן הוא זימן את המשיבה לשיחה במועד הנ"ל, מיד עם שובה מחופשתה לעבודה, במטרה להודיע לה על פיטוריה.

לטענתו, ההחלטה על הפיטורין התקבלה בחודש 8/08, עוד בטרם חתונתה של המשיבה , בהתייעצות שקיים עם גב' שמחי.  מועד מסירת הודעת הפיטורין למשיבה נדחה, לדבריו, עד לאחר שובה של המשיבה מן החופשה, מאחר ולא רצה לפגוע בשמחת החתונה וירח הדבש.

עפ"י עדות המשיבה בפני הממונה,  ביום 15.9.08, עת נשאלה ע"י מר לבן לשלומה לאחר שחשה ברע במהלך העבודה, השיבה לו כי היא בהיריון. לטענתה, כשבוע לאחר מכן, עת ביקשה ממר לבן לצאת לבדיקה רפואית הקשורה להיריון, נשאלה על ידו "מה, את בהיריון"?  ומשהשיבה בחיוב זימן אותה לשיחה.

ז.                   באשר לתוכן השיחה מיום 5.10.08: לטענת מר לבן, בשיחתם זאת הודיעה לו המשיבה לראשונה, כי היא בהיריון.  מר לבן הבהיר למשיבה, כי כבר למעלה מחודשיים היא הייתה מועמדת לפיטורין. המשיבה התרגזה ועזבה את המשרד. מר לבן, שלטענתו לא חש בנוח קבע פגישה נוספת, אליה הגיעה המשיבה כשהיא מלווה בבעלה. בפגישה זאת הציע לה מר לבן לעבוד כקופאית, אולם המשיבה סירבה להצעה.

אליבא דמשיבה, מסר לה מר לבן, בשיחתם הנ"ל, כי אין הוא זקוק לה במשרד וכי ברצונו להעבירה לעבודה כקופאית, במשרה חלקית, בהיקף של 4 שעות בלבד ובשכר מינימום, ששיעורו נמוך מן השכר אשר שולם לה עד אז, בהתאם למוסכם מאז תחילת עבודתה. המשיבה קיבלה שבוע ימים לחשוב על ההצעה וכשרצתה ליתן תשובתה - התחמק ממנה מר לבן וטען, כי הוא לא יודע אם הוא בכלל זקוק לקופאית. או אז שלחה לו המשיבה מכתב, בו הודיעה כי היא מסכימה לעבוד כקופאית ובלבד שלא יחול שינוי בתנאי העסקתה, לרבות - שכרה.  בתגובה נשלח אליה מכתב בחתימת ב"כ המערערת, בו נטען, כי המשיבה כלל לא פוטרה אלא התפטרה מרצונה החופשי.

ח.                 ביום 25.12.08 הגישה המשיבה תביעה כנגד המערערת בביה"ד האזורי לעבודה בנצרת, לתשלום זכויות שונות המגיעות לה עקב פיטוריה, שלא כדין, לטענתה, בתקופת הריונה (להלן: "התביעה הכספית").